ניסיתי לבנות אתר עם AI על המחשב שלי. בסוף עברתי לענן

רגע, מה זה Pi ומה ניסיתי להחליף?

בפרק הראשון התחלנו לעבוד עם Pi: התוכנה שבה אני משוחח עם העוזר ומאפשר לו ליצור קבצים ולשנות אותם.

אפשר להחליף את הבינה המלאכותית שמחוברת ל־Pi בלי לעבור לתוכנה אחרת. למנוע שמקבל את הבקשות ומפיק את התשובות קוראים כאן ״מודל״.

בפרק הזה רציתי שהמודל יפעל על המחשב שלי, במקום להשתמש במודל דרך האינטרנט.

לשם כך השתמשתי ב־Ollama, תוכנה שמפעילה מודלים על המחשב, והורדתי מודל בשם Qwen שמתמחה בכתיבת קוד. בהמשך ניסיתי גם גרסה קטנה יותר.

המשימה נשארה פשוטה להסבר: לבנות עמוד נחיתה עם כותרת, הסבר על השירות, תמונות, אזור הרשמה ועיצוב שמתאים גם לטלפון.

לא רציתי רק לקבל טקסט שאפשר להעתיק. רציתי שהעוזר ייצור את קובצי האתר בפועל.

ההורדה הצליחה. Pi עדיין לא מצא את המודל

הקובץ ירד למחשב, וההורדה הסתיימה בהודעת הצלחה. אבל כשניסיתי לבחור בו בתוך Pi, קיבלתי הודעה שהמודל לא נמצא.

מבחינתי זה היה מבלבל: אם כבר הורדתי אותו, למה אי אפשר להשתמש בו?

התברר שההורדה והחיבור ל־Pi הם שני שלבים נפרדים. המודל היה במחשב, אבל Pi עדיין לא ידע איך להתחבר אליו.

אחרי תיקון ההגדרות הוא הופיע ברשימה, ויכולתי להתחיל לשוחח איתו.

זה פתר את החיבור. לא את העבודה.

ביקשתי ״שלום״ וקיבלתי טקסט שנראה כמו הוראות לתוכנה

אחת הבדיקות הראשונות הייתה כמעט מגוחכת בפשטותה. כתבתי ״hi״.

במקום תשובה רגילה, קיבלתי שורת טקסט עם סוגריים ושמות של פעולות. היא נראתה כמו הוראה פנימית שאמורה להגיע לתוכנה, לא אליי.

לא צריך להבין את השורה הזאת כדי להבין את הבעיה: שום פעולה לא התבצעה. הופיע עוד טקסט בצ׳אט.

אחר כך ביקשתי ליצור קובץ טקסט שכתוב בו Hello World.

במקום ליצור את הקובץ מיד, המודל התחיל להתעכב על משמעות המילים ועל הדרך לפרש את הבקשה. ניסיתי לכבות אפשרות שנקראת Thinking, בתקווה לקבל פחות ניתוח ויותר ביצוע.

זה לא הספיק.

ההבדל בין עוזר שמסביר מה צריך לעשות לבין עוזר שבאמת עושה את זה הפך פתאום למאוד מוחשי.

גם כשהייתה התקדמות, התשובות נחתכו באמצע

בעיה נוספת חזרה שוב ושוב: העוזר כתב תשובה ארוכה, ואז נעצר לפני שסיים.

חשבתי שאולי הוא פשוט לא מקבל מספיק מקום לשיחה, והגדלתי את ההגדרה הזאת.

כאן יש הבדל שכדאי להכיר, בלי להיכנס למונחים מסובכים:

• כמה מהשיחה העוזר יכול לראות בכל רגע.
• כמה הוא יכול לכתוב בתשובה אחת.

אפשר להגדיל את הראשון ועדיין להיתקל במגבלה של השני. ובמחשב שלי, הבינה המלאכותית גם חולקת את הזיכרון עם מערכת ההפעלה, הדפדפן ושאר התוכנות.

הגדלת המקום עזרה, אבל לא פתרה את התהליך.

אפילו התחלתי לחשוב על דרך לשמור כל חלק שהעוזר כתב, לסכם מה נשאר לעשות, ולהמשיך משם אחרי שהשיחה מתמלאת.

הרעיון עדיין מעניין אותי. אבל הוא לא פתר את הבעיה המיידית: גם פעולות קטנות דרשו יותר מדי התערבות.

בשלב מסוים, ניהלתי את העוזר במקום לבנות את האתר

לא הייתה תקלה אחת שאחריה הכול נעצר.

היה רצף של הפרעות קטנות: הסבר ארוך במקום פעולה, בחירה במקום הלא נכון לשמירת קובץ, תשובה שנקטעת, ואז עוד ניסיון להסביר מה רציתי.

גם כשהמודל הצליח לבצע משהו, הייתי צריך להשקיע הרבה זמן כדי להגיע לשם.

זאת הייתה נקודת השבירה שלי.

השאלה כבר לא הייתה אם אפשר להפעיל בינה מלאכותית על ה־Mac. הוכחתי שאפשר.

השאלה הייתה אם היא חוסכת לי עבודה.

בניסוי הזה, עם המחשב והמודלים שניסיתי, התשובה הייתה לא.

החלפתי את המודל — ונוצר עמוד שאפשר לפתוח

נשארתי בתוך Pi, אבל עברתי למודל חינמי דרך OpenRouter.

לא הייתי צריך לוותר על סביבת העבודה או להתחיל להשתמש בעורך אחר. שיניתי את הבינה המלאכותית שמחוברת אליה.

הפעם נוצר עמוד נחיתה בשם Komoreli — Artful Stillness: שירות דמיוני של תרגולי רוגע, כרטיסי השראה ומפגשים משותפים. היו בו טקסטים, אזורי תוכן, מחירים לדוגמה, טופס ועיצוב.

הוא לא היה מושלם. אבל היה אפשר לפתוח אותו בדפדפן, להסתכל עליו ולבקש שינויים.

זה היה הבדל גדול לעומת הניסיון המקומי: סוף סוף היה משהו לעבוד עליו.

יש גם ויתור בדרך הזאת. הבקשות והחומר שאני מצרף נשלחים דרך האינטרנט, במקום להישאר רק על המחשב שלי. ולמסלול החינמי יש מגבלות שימוש וזמינות.

בנוסף, האפשרות שבה השתמשתי, openrouter/free, לא מבטיחה שבכל פעם אקבל בדיוק את אותו מודל.

כלומר, מצאתי דרך שהצליחה לייצר עמוד בניסוי שלי. לא פתרון שמובטח שיעבוד באותה צורה בכל משימה.

הוספתי תמונות דרך הצ׳אט. אחר כך התחיל סבב התיקונים

אחרי שנוצר העמוד, ביקשתי להוסיף תמונות מ־Unsplash.

פשוט כתבתי בצ׳אט מה אני רוצה. לא הכנתי מערכת מיוחדת או הוראות ארוכות בשביל זה.

אבל אני לא רוצה לייפות את מה שקרה אחר כך: תיקוני העיצוב היו קשים.

המודלים החינמיים שניסיתי היו מאוד דברנים. גם כשביקשתי שינוי קטן, קיבלתי הרבה הסברים, והיה קשה לשמור את השיחה ממוקדת במה שצריך להשתנות.

אלה היו שינויים ב־CSS — הקוד שקובע איך העמוד נראה — אבל הבעיה מבחינתי לא הייתה רק הקוד. היא הייתה גם התקשורת עם העוזר.

הבקשות שלי היו מאוד מוחשיות: שהעמוד לא ייראה דהוי, שהטקסט יהיה לבן וברור מעל התמונה, ושהכפתור יהיה במרכז.

אחרי חלק מהתיקונים העוזר הודיע שהבדיקות עברו. אבל אני הסתכלתי על העמוד, והוא עדיין לא נראה נכון.

כאן התברר עוד פער: בדיקה שהקוד כתוב בצורה תקינה לא מוכיחה שהטקסט קריא או שהכפתור נמצא במקום שביקשתי. העוזר דיווח על הצלחה, ואני עדיין הייתי צריך להסביר מה לא עובד בעיניים.

לקראת סוף השיחה, אפילו הבקשה למרכז כפתור גררה עוד ועוד הסברים. ניסיון השינוי נכשל, העוזר הציע לכתוב מחדש את כל קובץ העיצוב, ואז התשובה נחתכה שוב.

רציתי להסביר מה לא נראה טוב ולקבל שינוי שאפשר לבדוק. בפועל, גם בקשה כזאת הפכה לשיחה ארוכה מאוד.

לכן יש הבדל בין שתי התוצאות:

המודל החינמי הצליח ליצור עמוד. אבל הדרך לתקן ולשפר אותו עדיין דרשה ממני הרבה הכוונה.

ניסיתי גם לקצר את השיחות עם caveman

כדי לנסות לקצר את השיחות, התקנתי ב־Pi תוסף בשם caveman.

המטרה הייתה פשוטה: פחות מלל, בקשות שקל יותר לתקשר, ויותר התמקדות בשינוי שביקשתי.

בתיעוד השיחה מופיעה הודעה ש־Pi נטען מחדש, ו־caveman מופיע כפעיל. אבל גם בסיכום הסופי של העבודה אין השוואה שמאפשרת לדעת אם הוא קיצר את השיחות או שיפר את התיקונים.

לכן אני לא מציג אותו כפתרון שהוכיח את עצמו, וגם לא מסיק שהוא נכשל. העובדה שבסוף סיימתי את העמוד אינה אומרת שדווקא התוסף הוא מה שעזר.

פחות מילים יכולות להקל על העבודה, אבל הן לא מספיקות: גם השינוי עצמו צריך להיות נכון.

מה נשאר ביד בסוף?

בסיום ביקשתי מהעוזר לסכם את הפרויקט. מאחורי רשימת המונחים והבדיקות שלו, התוצאה הייתה פשוטה: עמוד הדגמה עם תוכן, תמונה ראשית, גוונים טבעיים, כפתורים ותפריט למסכים קטנים.

הסיכום גם הזכיר כמה עבודה הסתתרה מאחורי הדברים הבסיסיים האלה. היה צריך לטפל בעמוד שנראה דהוי, להכהות את הרקע כדי שאפשר יהיה לקרוא את הטקסט, לשנות את מראה הכפתור וליישר רכיבים. חלק מהזמן הוקדש לתיקון קבצים שהשתבשו במהלך הניסיונות, לא להוספת דברים חדשים.

העוזר סיים ברשימת בדיקות שסומנו כמוצלחות. זה היה הדיווח שלו, לא הוכחה שהכול מושלם: כפי שראיתי בדרך, בדיקות קוד אינן תחליף להסתכלות על העמוד ולניסיון להשתמש בו.

ובכל זאת, הייתה תוצאה שאפשר לשמור, לפתוח, לערוך ולשתף. זאת נקודת הסיום של הניסוי הזה — עמוד הדגמה שנוצר, לא הבטחה שהבינה המלאכותית כבר יודעת לבנות וללטש אתר לבד.

העמוד כבר באינטרנט

אפשר לפתוח גרסה שפורסמה מתוך הניסוי כאן.

בחרתי לפרסם אותו דרך GitHub Pages. קובצי האתר והתמונות נמצאים בפרויקט ציבורי ב־GitHub, וכשאני מעלה לשם גרסה חדשה, האתר מתעדכן.

את העמוד יצרתי עם Pi. לחיבור ל־GitHub ולפרסום נעזרתי ב־Codex. הסיכומים האישיים, צילום המסך וקובצי ההערות נשארו מחוץ לפרויקט הציבורי.

זה עדיין עמוד הדגמה. טופס ההרשמה מציג הודעת הצלחה, אבל אינו שומר כתובות מייל או יוצר מנוי אמיתי.

גם כאן ההבחנה חשובה: אתר שאפשר לשתף הוא התקדמות ממשית, אבל הוא לא בהכרח עסק מוכן לפעולה.

בפרק הבא: האם אפשר לסמוך על זה גם בשינוי הבא?

אני ממשיך עם המודלים החינמיים דרך OpenRouter, אבל עכשיו יש לי עמוד קיים ומשימות אמיתיות. לא צריך להתחיל שוב מאפס כדי לבדוק אם חל שיפור.

בפרק הבא אבחן כמה שינויים קטנים וברורים, ואבדוק לא רק אם העוזר הכריז שסיים, אלא אם קיבלתי את מה שביקשתי וכמה פעמים נאלצתי להסביר מחדש. גם ניסיון לקצר את התשובות יצטרך להוכיח שהוא מקל על העבודה, ולא רק מקצר את הטקסט בצ׳אט.

השאלה כבר אינה ״האם אפשר לבנות משהו בחינם?״. בניסוי הזה, התשובה הייתה כן.

השאלה הבאה היא: האם אפשר להפוך את ההצלחה הזאת לדרך עבודה שאפשר לסמוך עליה?